סוגרים קודם את אי-הוודאות הגדולה ביותר.
- אלכס זיו
- לפני 4 ימים
- זמן קריאה 3 דקות
יש כלל שאני משתמש בו באופן יומי:
סוגרים קודם את אי-הוודאות הגדולה ביותר.
אחת הסיבות היא שהרבה פעמים אי-הוודאות הגדולה ביותר מתורגמת לפחד לא מודע שמונע מכם לבצע את המשימות ולהשיג את התוצאות.
בגלל שאנחנו לא רוצים להסתכל לאי-הוודאות הזאת בעיניים, אנחנו מפחדים ממשהו שקשור אליה. אנחנו הולכים סחור סחור, למשימות ביניים, לעיסוקים אחרים, רק כדי להיראות עסוקים.
ככה אנחנו עובדים על עצמנו ועל אחרים שאנחנו מתקדמים ועסוקים, אך כל עוד אי-הוודאות הגדולה נשארת כלופ פתוח במסך האחורי של המודעות שלנו, אנחנו לא נתקדם לשום מקום.
זה שואב אנרגיה, משאבים וזמן.
כל עוד אי-הוודאות פתוחה, המוח ממשיך להשקיע בה כוח עיבוד. גם כשאתם עובדים על משהו אחר, חלק מהקשב שלכם נשאר תקוע שם.
אי-הוודאות הזאת היא הלופ הראשי במרכז המודעות שלנו שמבקש להיסגר.
הלופ הזה רוצה תשובות.
הלופ הזה רוצה ודאות.
הלופ הזה רוצה סגירה.
כל עוד הלופ הזה פתוח, הוא מנהל אתכם. ברגע שהוא נסגר, אתם חוזרים לנהל את הפרויקט.
זאת הסיבה שזה חכם לזהות ולגשת ישירות לאי-הוודאות הגדולה ביותר, קודם כול.
אני אתן לכם דוגמה עסקית שחוזרת על עצמה לא מעט.
