מאמרים לפי נושאים

במאמר זה אני מרחיב על מושג לופים פתוחים והשפעתם על אנרגיה, מוטיבציה ודחיינות. המאמר מסביר כיצד המוח מגיב למשימות לא גמורות דרך אפקט זייגרניק, דופמין וקורטיזול, ומציג אלגוריתם מחשבתי פשוט לסגירת לופים מחשבתיים פתוחים באופן מיידי, להפחתת עומס קוגניטיבי ולשיפור מיקוד, פרודוקטיביות ונוכחות.

אופטימיזציה לרגעים היא היכולת לקחת סצנות יומיומיות ושגרתיות – נסיעה, המתנה, נשימה אחת – ולהפוך אותן לחוויה מודעת, חדה ומהנה יותר. שינוי קטן ברגע הנוכחי יכול לשדרג את כל היום.

היום אסביר לכם למה דווקא כשאנחנו נרגעים הדברים שרצינו להשיג מתחילים להופיע מעצמם.

יש לנו שתי אפשרויות לזוז. האחת היא תזוזה פיזית, השניה היא תזוזה במודעות. האפשרות הראשונה מובנת מאליה, אנחנו עושים את זה מבלי להיות מודעים אפילו שאנחנו עושים את זה. השניה, ממש לא מובנת מאליה, חשובה ביותר ואנחנו לא עושים אותה מספיק, ועל זה המאמר הזה.

היום אני רוצה להציג לכם שתי גישות שונות ואפילו מנוגדות להגשמת חיים אידיאליים.

אני רוצה להציע לכם היום קו מחשבה שיכול לגרום לכם להרגיש שמחים בדיוק ברגע שאתם מבואסים, כל פעם מחדש.

ברמה הראשונית שלה, המודעות שלנו נקייה מאינפורמציה לחלוטין.

איך לנהל ציפיות ואכזבות כמו בוס אם תבינו את שתי המערכות האלה במוח, אתם תהיו בעמדה של מנהיגות על המוח שלכם.

העולם שאנחנו חיים בו שנראה כלכך רגיל, הוא סימולציה. מה זה אומר...שהוא לא אמיתי?

האם זה מריח כמו נוסיבו? כולם מכירים את אפקט הפלסיבו, זה חלק בלתי נפרד מניסויים מדעיים כשרוצים לאשר תרופות חדשות. קבוצה אחת מקבלת כדור דמה ללא חומר פעיל ובודקים האם הקבוצה שקיבלה את התרופה האמיתית קיבלה תוצאות טובות יותר באופן משמעותי מהקבוצה שקיבלה את המזויף. וכמובן שאם הפלסיבו עובד טוב כמו התרופה האמיתית והרבה פעמים טוב יותר, אז היא לא רלוונטית, כי היא לא באמת משפיעה, ומה שמשפיע זאת האמונה של האדם שזה משפיע. הניסויים האלה הוכיחו את הכוח שיש לציפייה ואמונה שמשהו שאנחנו מקבלים

מה זאת "הכורסה של התודעה" ולמה היא מושכת אותנו פנימה בלי שנשים לב? מאמר מעורר מודעות על הרגלי החשיבה האוטומטיים שלנו, ואיך בעזרת תשומת לב פשוטה לרגע אפשר לקום, לנשום, ולחזור לחיים האמיתיים.

אני רוצה לתת לכם היום מסר חשוב שאפקטיבי במיוחד בתקופות מאתגרות בחיים. לכולנו יש תקופות של עליות וירידות זה חלק מהמסלול. אך מה ששמתי לב אליו הוא זה: אנשים נתקעים יותר זמן ממה שהם צריכים בירידות, בבעיות, וגורמים להן להישאר, הפוקוס העודף מוסיף אליהם אנרגיה מאותו הסוג כשזה בהחלט מיותר כשתבינו את מה שאני רוצה להעביר לכם היום. בואו נראה את זה כך...

אני רוצה לשתף אתכם היום רעיון פרקטי ואפקטיבי שעלה לי במהלך מדיטציה.

התרגיל הבא יחשוף בפניכם את הליבה של סדר העדיפויות הכי נכון בחיים שלכם

למודעות יש שני מצבים, מצב האחד ומצב האפס. וזה כמו שני הילוכים מרכזיים, המצב האחד הוא אוטומטי, והמצב השני האפס, הוא ידני.

אנחנו האויבים הכי גדולים של עצמינו. זאת אחת ההבנות הגדולות של החיים.

כמה שזה נשמע פשוט לפעמים להוציא את המודעות שלך מהבעיה זה הדבר הכי טוב כדי למזער אותה ואפילו לפתור אותה.

דמיינו עולם שבו החיים הם משחק סימולציה מתוחכם, שבו אנחנו, בתור יחידות תודעה עצמאיות, בחרנו לחוות, ללמוד, ולהתנסות.

מה שפחד עושה זה מבטל את הפעולה. מה שצריך לעשות זה לעשות את הפעולה עם הפחד, ואז הפעולה תבטל את הפחד.

כשאנחנו עושים את הדברים המוכרים לנו, חושבים את אותן המחשבות, עושים את אותן הרוטינות, אנחנו תוקעים את עצמינו בתוך מעגל הדברים המוכרים.