אני עושה את זה לעצמי
- אלכס זיו
- לפני 10 שעות
- זמן קריאה 3 דקות
אני רוצה לדבר היום על סוויץ׳ מחשבתי קטן שנותן לנו המון שליטה פנימית על איך שאנחנו חווים את המציאות שלנו.
המוח שלנו עושה סימולציות ואנחנו חווים סיטואציות בכל מיני גרסאות בדמיון שלנו מבלי שאנחנו בכלל פוגשים אותן במציאות.
אם זה בתקשורת ומערכות יחסים עם אנשים, אם זה לגבי מקומות שאנחנו צריכים או רוצים להגיע אליהם, המוח שלנו מקדים אותנו עם גרסה מדומיינת משלו של הערכה של איך זה יהיה.
ואפילו אחרי סיטואציות שקרו במציאות, המוח נזכר אחורה ונותן זוויות משלו לאירוע. לדוגמה איך הם הסתכלו עלי, מה הם חשבו עלי, איך הם התנהגו כלפי.
אפילו שהסיטואציה כבר נגמרה, הפרשנויות וסימולציות הדמיון ממשיכות להופיע על אוטומט.
זה כמובן מיותר, מבזבז אנרגיה וזמן, וזה אוטומט לא שאנחנו בוחרים בו, אז יוצא שאנחנו הופכים להיות צופים פאסיביים של סרטי דמיון של סיטואציות עתידיות פוטנציאליות או של סיטואציות עבר שמופיעות מזוויות וגרסאות שונות.
הבעיה מתחילה כשסימולציות הדמיון הללו הן שליליות וחוזרות בלופים.
משהו בסגנון...
למה היא אמרה לי את זה... למה הוא הסתכל עלי ככה...
או הפגישה הולכת להיות משעממת...
המקום הזה הולך להיות מבאס...
האנשים האלה אני לא אוהב להיות איתם...
כל הסימולציות השליליות האלה מיותרות.
מצאתי סוויץ׳ קטן שעוזר לי באופן מיידי לצאת החוצה מהלופים האלה ולכוון את המודעות שלי לאן שאני רוצה או סתם לרגע ההווה המושלם של העכשיו.
