הטריק ה״ילדותי״ שממיס התנגדויות בשניות

אלכס זיו
21 בנוב׳
זמן קריאה 3 דקות

מי לא מכיר את הרגע הזה? הדברים הולכים הפוך ממה שרצינו או ציפינו. רצינו א׳ – קיבלנו ב׳. היינו במצב רוח טוב, המומנטום החיובי התחיל להיבנות ו... הופ. משהו צץ ושבר את הכל.

עכשיו המומנטום הפוך. במקום לרוץ קדימה, אנחנו מרגישים שאנחנו נדחפים אחורה או נתקעים בבוץ.

כל ניסיון לצאת רק מעמיק את התקיעות.

זו הדרמה האנושית, וזה נורמלי לגמרי. כולנו מכירים את זה.

אבל השאלה שלי היא כזאת:

האם יש טריק קטן (ואפילו קצת "טיפשי") שיכול להוציא אותנו מהמצב הזה בשניות?

התשובה היא כן.

וזה כל כך קל, שזה מצחיק כמה מיותר לסבול ולהישאר תקועים במצב שאפשר לשנות ברגע.

תפסיקו להתאהב במאמץ

הרבה אנשים אוהבים להתפאר ב״תהליך״, בסבל שהם עברו עד שהם הצליחו.

אשת עסקים אחת אמרה לי פעם משהו שהרגיש כמו סטירת התעוררות לפנים:

״אף אחד לא באמת מתעניין במאמץ שעשית וכמה סבלת בדרך... הדבר היחיד שמעניין זה התוצאות שיש לך להציג. אל תציג את המאמץ, תציג את התוצאות.״

זו גישה חכמה וכל כך אמיתית.

כולנו מכירים אנשים שמתגאים במאמץ שהם עשו, אבל בתכל׳ס איפה התוצאות?

הגיע הזמן להפסיק להיות רומנטיים כלפי המאמץ, ולהתאהב בתוצאות.

אם יש לך מומנטום חיובי והתנגדות צצה (והיא תמיד תבוא), היא יכולה להכניס אותך ללופ של מאמץ מיותר שיחזיר אותך אחורה.

מה שווה המאמץ הזה?

מה נותן לך הניסיון לנצח את ההתנגדות בכוח, כשאפשר פשוט לפרק אותה בשניות?

ברוח הדברים האלה, אני רוצה לתת לכם את הטריק שמצאתי.

טריק שמייצר תוצאות, לא מאמץ.

מלכודת המראה

הנה הקטע עם התנגדות: האינסטינקט האוטומטי שלנו הוא לנסות להתנגד להתנגדות. לנסות להיות חזקים יותר ממנה. אך כשאתה מתנגד להתנגדות, אתה עושה רק דבר אחד: אתה מעמיק אותה.

אתה יוצא מהתדר הנקי של היצירה שהיית בו, ונדבק לתדר שאתה לא רוצה להיות בו.

אתה חושב שאם תתנגח בו, הוא יישבר.

אבל העולם הזה הוא מראה של המודעות שלנו.

כשאנחנו מנסים לריב עם המראה היא רבה איתנו חזרה, והיא לא מתעייפת. מישהו כאן הולך להישבר, ואנחנו יודעים מי זה הולך להיות.

אתה חושב שאם תתעצבן על ההתנגדות היא תיכנע ותברח, אבל ההפך הוא הנכון:

ככל שאתה מגיב רגשית להתנגדות, היא הופכת לחזקה יותר.

היא מתגבשת ונהיית מכשול אמיתי מבטון, כשרק לפני רגע היא הייתה סתם רעיון רנדומלי חלש.