מהו המרכיב החשוב ביותר להגשמה? מה מניע אותנו באמת? כולנו שואפים להגשמה – בין אם זה בתחום הקריירה, הבריאות, הזוגיות או כל יעד אישי אחר. אך מה באמת מבדיל בין אנשים שמצליחים לממש את חלומותיהם לאלה שממשיכים לחלום בלבד? התשובה טמונה באנרגיה שאנו משדרים. בעוד שחלקנו פועלים מתוך תשוקה, חזון ויצירתיות, אחרים נופלים למלכודת של אסקפיזם – ניסיון לברוח מהמציאות במקום להתקדם לקראת עתיד טוב יותר. במאמר הזה נצלול לעומק ההבדל הדק אך הקריטי בין אסקפיזם לתשוקה יצירתית, ונבין איך חוק המשיכה מתגמל את האנרגיה שלנו ולא את המילים שלנו. נגלה מדוע גישה של שפע ובנייה היא המפתח להגשמה, ואיך גם נכונות קטנה יכולה לפתוח דלת להזדמנויות גדולות. אז אם אתם מחפשים כלים להגשמה אמיתית ואפקטיבית – זה המאמר בשבילכם. בואו נתחיל.

אני רוצה היום לשתף אתכם שאלה פרקטית שתשפר את המציאות שלכם בכל יום מחדש באופן עקבי. כל מה שצריך זה להקדיש כמה שניות למחשבה אחת... מוכנים? הנה מתחילים...

"רבים מהאנשים שנכשלים בחיים הם אנשים שפשוט אינם מודעים לעד כמה קרובים להצליח הם היו בזמן שהם נכנעו" תומס אדיסון טראמפ חוזר על המסר הזה במשך שנים כתנאי הכרחי להצלחה: ״לעולם אל תוותרו!״ הוא מספר על חברים שלמדו איתו בבית ספר לעסקים, הם היו הכי טובים בכיתה, קיבלו 100+ במבחנים, אך בשלב מסוים הם לא היו מספיק חזקים לעמוד מול בעיות או התנגדויות והם וויתרו, ולעומת זאת תלמידים אחרים עם ציונים בינוניים הגיעו לטופ רק בגלל שהם לא וויתרו.

אני רוצה לשתף אתכם תרגיל קטן ועוצמתי שיגרום לכם לשינוי הרגשה חיובי, ביטחון עצמי, הרגשה טובה ועוד כמה בונוסים שתקבלו עכשיו. מוכנים לעשות את התרגיל? קחו דף או מחברת, כן זה חייב להיות פיזי! ותכתבו על הנייר עם כלי כתיבה ברצף עד שתמלאו את הדף את הדבר הבא:

המיינד נמשך למינוסים, התודעה נמשכת לפלוסים. חשוב מאוד להבין את היתרונות של כל צד שהם לוקחים וכיצד מאזנים ביניהם כדי לקבל יתרון בחיים. לדוגמה,

פוקוס אינטנסיבי יוצר מציאות. אנשים מקבלים יותר ממה שהם לא רוצים, כשהם נותנים את כל הפוקוס שלהם לדברים שמעצבנים ודוחים אותם ולא לדברים שהם כן רוצים לחוות. שמתם לב שכשאתם בפוקוס אינטנסיבי על משהו, הוא מופיע יותר יותר במציאות שלכם? החיים הם משחק של פוקוס! הפוקוס שלנו, אנרגיית המודעות הממוקדת שלנו, מכניסה אותנו לתוך מעגל האפשרויות של הדברים שעליהם אנחנו שמים את הפוקוס. אנחנו מושכים אלינו את כל מה שאנחנו בפוקוס עליו בצורה אינטנסיבית.

כמה פעמים מצאתם את עצמכם תקועים במצב רוח ירוד, כשכל ניסיונות ההרגעה לא מצליחים לשנות את האנרגיה שלכם? אנחנו רגילים לחשוב שהמחשבות שלנו מנהלות את מצב הרוח שלנו, אך האמת היא שלגוף שלנו יש יכולת מדהימה לשנות את התודעה – ולפעמים, כל מה שצריך זה הפתעה קטנה למיינד כדי להפוך את הסיטואציה על פיה. פעם הייתי צריך לעבוד על פרויקט מסוים אבל לא הצלחתי להיכנס למצב הרוח הנכון ולאנרגיה פרודוקטיבית, ניסיתי לצאת מהמצב על ידי שינוי שפת הגוף והבעות הפנים מול המראה, אך זה לא הצליח כל-כך מכיוון שהיה בתוכי קול שחזר ואמר: "אני לא מסוגל לעשות את זה!״...

היקום פוגש אותנו ברמת המודעות שלנו, החשיבה שלנו, ההרגשה שלנו והשאלות שלנו. אחד הטריקים הכי טובים לחשוב בגדול כדי לעלות את המודעות שלנו לרמה גבוהה יותר ולקבל רעיונות איכותיים יותר ופרספקטיבה טובה יותר זה לחשוב 10x. למה 10x? הכפלה ב-10 היא לא מספר אקראי. היא מייצגת קפיצה משמעותית מחוץ לאזור הנוחות שלנו, מחוץ למה שאנחנו רגילים לחשוב עליו. היא מזמינה אותנו לחשוב בגדול, לחלום חלומות שאולי נראו בלתי אפשריים בעבר. אם זה בבריאות, כסף, אהבה...כל תחום בחיינו אנחנו יכולים להשתמש בשיטה הזאת. י תרונות המחשבה ב-10x: חשיבה יצירתית:  כשמגדילים את המטרה, אנחנו נפתחים לרמות חדשות של חשיבה. פתרונות יצירתיים ומקוריים צצים ועולים. התמקדות במטרות ארוכות טווח:  במקום להתמקד בהישגים קטנים, המחשבה ב-10x מעודדת אותנו להגדיר מטרות שאפתניות יותר. התגברות על מגבלות:  היא מזמינה אותנו לשבור את תקרת הזכוכית ולהאמין ביכולות שלנו להשיג דברים גדולים. שינוי פרספקטיבה:  כשמגדילים את התמונה, אנחנו רואים את הדברים מנקודת מבט רחבה יותר.

הניצחון הכי גדול הוא לא ניצחון על אחרים, אם זה מה שאנחנו מחפשים, זהו ניצחון חסר משמעות מכיוון שזה מגיע מהאגו, והאגו הוא רק צל, הוא אשליה שבאה מתוך חוסר, זהו מילוי זול ומזויף, חיקוי לדבר האמיתי. הניצחון האמיתי הוא הניצחון על עצמינו. כשאנחנו מנצחים את הגרסאות המתפשרות שלנו, את הספק והשליליות העצמית ובאים קדימה עם גרסה חדשה ומשופרת, עם גרסה טובה יותר של עצמינו. אני רוצה לשתף אתכם שני תרגילים שמתוכננים לעזור לנו לנצח את עצמינו. תרגיל הניצחון הראשון

המודעות שלנו היא חסרת מחשבות, היא נקייה, היא כמו מים צלולים טהורים. ובדיוק כמו מים, המודעת זורמת לתוך תבנית וממלא את התבנית הזאת לפי הצורה הספציפית שלה. התבניות של המודעות שלנו, הן המחשבות שלנו. כל מחשבה היא תבנית שאליה המודעות נכנסת. ללא מודעות אין מחשבות, ללא מחשבות יש מודעות. זה אומר שהמודעות קודמת למחשבות. זה אומר שלפני כל תבנית מחשבה, המודעות עצמה נקייה וחסרת צורה או אינפורמציה. רוב המחשבות שלנו הן אוטומטיות. הן באות מעצמן וחולפות מעצמן, כל מחשבה מחזיקה איזה כמה שניות ומתחלפת. האופי של המחשבות שאנחנו חושבים מתואם עם מצב הרוח שלנו. במצב רוח חיובי, נחשוב מחשבות אוטומטיות חיוביות. במצב רוח שלילי, נחשוב מחשבות אוטומטיות שליליות. למודעות שלנו לא אכפת כמו שלמים לא אכפת לאיזו צורה אנחנו מוזגים אותם. המודעות היא ניטרלית. היא תזרום לתוך מחשבות של אדם משוגע, גאון, עצוב או שמח. המודעות של כולנו היא אותה מודעות מבחינת המהות שלה, התכנות המחשבתי שלנו שונה, ולכן המחשבות שלנו שונות. גם בתוכנו אנחנו לא בדיוק אדם אחד. אנחנו הרבה גרסאות של עצמינו. הגרסאות הללו מופעלות בהתאם למצב הרוח שלנו, והמחשבות הנלוות שמתאימות למצב הרוח הספציפי שבו אנחנו נמצאים, משמשות כתבניות עבור המודעות הניטרלית. אך כמו מים גם אם נמהל אותם בנוזל אחר, גם אם נזהם אותם, ניתן לאדות אותם חזרה ולהוריד אותם מחדש נקיים לחלוטין, מזוקקים. כך זה בדיוק עם המודעות שלנו. לא משנה כמה זיהמנו אותה בעבר עם מחשבות ברמה נמוכה, ניתן לזקק אותה חזרה, ולהוריד אותה מחדש נקייה וזכה, לתוך תבניות מחשבה איכותיות יותר. ועל זה המאמר הזה. איך עושים את זה? עושים את זה כך...

במאמר זמן מסך דיברתי על איך לצמצם את הזמן היומי שלנו מול מסך הטלפון ולמה זה כלכך חשוב. במאמר היום אני רוצה לקחת את זה צעד אחד קדימה ולהציע מה אפשר לעשות בזמן היומי שהתפנה לנו עכשיו שאנחנו לא מכורים יותר למסך הטלפון. המאמר של היום מדריך איך מחליפים זמן מסך בזמן מציאות, ולא מציאות רגילה או משעממת, אלא מציאות מרגשת ונפלאה שכיף לחוות אותה בהרבה יותר מאשר את תחליף המציאות של המסכים. עדכון שלי לאתגר זמן המסך: הצבתי לעצמי לפני כמה ימים מטרה של פחות משעה זמן מסך ביום. אני כבר יומיים בפחות משעה וזה מרגיש נפלא. היום אני מנסה לשבור שיא של פחות מ 10 דקות כולל שיחות טלפון והודעות ואטסאפ. ואני יכול להגיד לכם מניסיון את זה... זה פשוט מדהים...כלכך הרבה זמן פנוי, במיוחד להיות עם עצמי והמחשבות שלי שאני בוחר לחשוב...ולהיות מחובר ללא הסחות דעת לסביבה בעכשיו שלי. זה מרגיש כמו לחזור לשנות ה 80 ו 90 כשהייתי ילד ונער. לפני שהמציאו את הטלפונים הניידים. כשלאף אחד לא היה סמארטפון. המציאות היתה יפה יותר, החיים היו טובים יותר. אז אני מתבדח עם עצמי, 80-90% פחות זמן מסך עבור החוויה של המציאות הנקיה של שנות ה 80-90. ו10-20% זמן מסך פונקציונאלי, למה שהכרחי ויעיל עבורי. ואני לא נגד טכנולוגיה...זה מדהים כמה שהסמרטפון משפר לנו את היעילות וחוסך לנו זמן, אך זה בתנאי שאנחנו מנהלים אותו, ולא הוא אותנו. וכאן האתגר. ללכת עם סמארטפון בכיס כל היום, זה כמו ללכת עם איזה שקית של ממתקים בכיס...אפילו אם זה ממתקים ברמה ירודה שלא נצרוך אותם באופן מודע, כאלה שנמצאים במדפים בסופר ואנחנו אף פעם לא קונים...אם הממתקים האלה יהיו בכיס שלנו כל היום בכל מקום, ברגעים מסוימים של חוסר מודעות או מצב רוח ירוד, אנחנו נאכל מהממתקים הזולים האלה, פשוט כי הם זמינים בכיס שלנו. אז הסמרטפון הוא כלי מדהים שמכיל גם אינסוף ממתקי ג׳אנק שאנחנו לא נבחר לצרוך מתוך מודעות נקיה ומצב רוח חיובי, אך זה בכיס שלנו...כל היום...וברגעים מסוימים כשאנחנו משועממים, כשאין לנו כוח להתמודד עם מחשבות שליליות, כשאנחנו עצבניים, כשאנחנו רוצים מנת דופמין מהירה...אנחנו נאכל את ממתקי הג׳אנק האלה בחוסר מודעות. ובגלל שהטלפון הוא כבר חלק מאיתנו, ואנחנו לוקחים אותו איתנו לכל מקום במשך כל היום, קשה לעשות את ההפרדה הזאת בין שימוש נחוץ ואפקטיבי שמועיל לנו לבין שימוש אימפולסיבי ממכר ומיותר שמזיק לנו. בגלל זה חשוב לעשות את האתגר שציינתי במאמר זמן מסך . אם אתם עושים יחד איתי את האתגר הזה בטח שאלתם את עצמכם: עכשיו שהתפנה לנו יותר זמן להיות במציאות האמיתית ואנחנו יכולים פוטנציאלית לעשות כלכך הרבה דברים...איך מייצרים את החשק והמוטיבציה להתחיל ולעשות? ובמיוחד שמעבר למה אנחנו עושים חשוב מאוד באיזו הרגשה אנחנו עושים את זה. האם אנחנו נהנים? האם אנחנו שמחים? האם אנחנו מרגישים שכיף לנו במציאות העכשווית שלנו? אחת הסיבות העיקריות שאנשים לא מוכנים לצמצם זמן מסך, היא בגלל שהם מפחדים משעמום. המציאות שלהם ללא מסך מרגישה משעממת, ושעמום מכניס אותם למוד שלילי. ואנחנו בטח לא רוצים להחליף שליליות אחת בשליליות אחרת. אם אנחנו מצמצמים זמן מסך, אנחנו רוצים יותר איכות לחיים שלנו, יותר חיבור, יותר הוויה ונוכחות, אחרת למה אנחנו עושים את זה, נכון? אך לפני שאציע מה עושים אני חייב לציין שעדיף לנו להיות משועממים מאשר דבוקים למסך במשך 8 שעות ביום. כי שעמום מביא ליצירתיות, אם נשארים משועממים מספיק זמן ולא בורחים להסחות דעת, אנחנו מגלים שבצד השני של השעמום כשעוברים את השעמום, נמצאת יצירתיות גדולה. אין מה לפחד משעמום, והוא עדיף מאשר לבהות שוב ושוב במסך הטלפון במשך כל היום. אך לא חייבים להיות משועממים...להיפך! אפשר לצאת לחופשי מהמסכים אל המציאות ולהרגיש יותר נפלא מאשר להיות מול המסך. במאמר שאלה לאיכות מודעות גבוהה כתבתי: ״באיזו רמה התוכן של המודעות שלנו נמצא כרגע. תשאלו את עצמכם:

ברוס לי הוא גיבור הילדות הראשון שלי. בילדותי התאמנתי במשך שנים בקראטה. האהבה לאומנויות לחימה, התחילה מהשראה שקיבלתי ממנו. היכולות הפיזיות והמנטליות המדהימות שלו, באו מפילוסופיית חיים פרקטית שהוא יישם בכל יום. השתמש במה שעובד! ״השתמש רק במה שעובד, וקח את זה מכל מקום שבו תוכל למצוא את זה.״ ״תספוג את מה שיעיל, תוציא את מה שלא, ותוסיף את מה ששלך באופן יחודי.״ ברוס לי למד מהכל ומכולם, מצא את מה שיעיל ועובד והוסיף את הגרסה המיוחדת שלו. הוא חקר אומנויות לחימה שונות, פילוסופיות שונות, הוא למד, יישם, הגיע לתובנות לגבי מה עובד ומה לא, והוסיף את הגרסה שלו. היום אני רוצה לשתף אתכם את החוכמה שלו. אני רוצה להשתמש במה שעבד עבורו, ולהוסיף כמה דברים משלי. מה שאני מתאמן עליו יום יום, זה על הטכניקה הגבוהה ביותר. ברוס לי אמר: ״הטכניקה הגבוהה ביותר, היא להיות ללא טכניקה.״ באמרה הזאת הוא התייחס לשיטת אומנויות הלחימה שלו הטכניקה שלו היא התוצאה של הטכניקה של היריב, התנועה שלו היא התוצאה של התנועה של היריב. כשאתה ברמה כזאת שתרגלת הכל, ואתה מוכן. עליך לשכוח מטכניקות ולסמוך על האינסטינקטים שלך. להגיב מבלי לחשוב, להיות בתוך הרגע, ולתת לטכניקה לבחור את עצמה מתוך כל התרגול המעשי שלך. רפלקסים טהורים, שמתאימים את עצמם לכל סיטואציה. ברוס לי לא האמין בשיטה כזאת או אחרת הוא האמין במה שעובד הכי טוב בהתאם לסיטואציה. וזה קשור ללמידה ולביצוע של כל דבר. עבורו אומנויות לחימה הם דרך חיים. וכל ידע הוא ידע עצמי. הוא הגיע לתובנה שכדי להגיע לטכניקה הגבוהה ביותר, שהיא להיות ללא טכניקה יש לעבור שלושה שלבים. שלושת השלבים הם: אגרוף הוא רק אגרוף. אגרוף הוא כבר לא רק אגרוף. אגרוף הוא רק אגרוף. שלב ראשון – אגרוף הוא רק אגרוף עבור אדם שלא מתאמן באומנויות לחימה, אגרוף הוא רק אגרוף. כל אחד יכול לזרוק אגרוף באופן לא מקצועי. שלב שני – אגרוף הוא כבר לא אגרוף כשמתחילים ללמוד ולהתאמן באופן מקצועי באומנויות לחימה, אגרוף הוא כבר לא רק אגרוף. מאחורי האגרוף, יש טכניקה, יש תנועה, יש זוויות, יש סוגים שונים של אגרופים שמתאימים למצבים שונים. בשלב השני של הלמידה הטכניקה מפורקת לגורמים כדי ללמוד את כל המרכיבים שלה ואת כל המצבים שבהם היא יעילה. שלב שלישי – אגרוף הוא רק אגרוף לאחר שלומדים את כל המרכיבים של הטכניקה ומתאמנים עליה הרבה, בקרב מול יריב אמיתי הגיע הזמן לשכוח אותה. לא לחשוב עליה. לסמוך על האימון, לסמוך על הרפלקסים, להיות מחוברים לרגע, מוכנים, ולתת לטכניקה לבטא את עצמה ברגע הנכון, מבלי לחשוב. חשיבה על טכניקה, מפצלת את המודעות, וכשמהירות התגובה אמורה להיות הכי מהירה, כל שניה משמעותית. אין זמן לחשוב, רק לפעול. זאת הסיבה שמתאמנים כלכך הרבה, כדי שזה יהיה טבעי, חלק ממך, כשתצטרך להשתמש בזה, זה שם! מבלי לחשוב, זה מבוצע. בתזמון ודיוק מושלם. השלב השלישי מאפשר לך להיות רגוע, לא מתוח, מוכן. כל סיטואציה שבאה מוציאה ממך תגובה אוטומטית מתאימה, ביטוי טבעי שזורם ומתאים את עצמו לסיטואציה. וזה נכון לגבי כל דבר שאנחנו לומדים כדי ליישם ולהיות טובים בו. בכל תחום שאנחנו מתאמנים בו, אנחנו עוברים את שלושת השלבים. בשלב הראשון אנחנו לא יודעים מה אנחנו עושים, בשלב השני אנחנו לומדים ומתאמנים כדי לדעת מה לעשות, ובשלב השלישי אנחנו יודעים מה לעשות אך לא חושבים על מה שאנחנו יודעים, זה מבוצע ברגע הנכון. השלב השלישי הוא כשהטכניקה היא חלק מאיתנו, תרגלנו אותה כלכך הרבה, שכשאנחנו מבטאים אותה, זה זורם מאיתנו באופן טבעי. בשלב הזה תת המודע מבצע את הטכניקה בעצמו דרכינו. במהירות שאנחנו לא יכולים אפילו לחשוב עליה. ״הטכניקה הגבוהה ביותר, היא להיות ללא טכניקה.״ אם אתה חושב על טכניקה, אתה לא ברמה הכי גבוהה. הרמה הכי גבוהה היא הרמה שבה הפעולה נעשית מעצמה והמודעות שלנו נקיה ומחוברת למציאות ברגע זה. כשאנחנו חושבים על טכניקה, המודעות שלנו נמצאת בטכניקה, ולא בחווייה. כשאנחנו בחוויה עצמה, המודעות שלנו חופשית, לא ממוקדת על משהו ספציפי, לא ממוקדת על טכניקה. לא לחשוב, להרגיש, להיות. בכל דבר שאתם לומדים ומתאמנים להיות טובים בו, תמשיכו עד שתגיעו לרמה השלישית. אגרוף הוא רק אגרוף. ״הטכניקה הגבוהה ביותר, היא להיות ללא טכניקה.״ אלכס זיו אני מתאמן ומיישם את הטכניקה הגבוהה ביותר בכל מיני תחומים. לפני כמה ימים חשבתי על לשתף אתכם ולכתוב את המאמר הזה וקיבלתי אישור לכך מהודעה בפייסבוק ששלח לי בחור שיישם את הספר שלי כוחה של החלטה נחושה. הספר הזה לדעתי, ואני לא אובייקטיבי 🙂 אך זה מה שאני באמת מרגיש…הוא אחד הספרים הטובים בעולם. הנה ההודעה: ״שלום אלכס, שמי אבשלום ולפני כמה שנים טובות רכשתי את כוחה של החלטה נחושה ואני חייב לומר שאתה תותח. כשרכשתי את הספרון הייתי קורא את כולו כל בוקר ומהר מאוד היה לי כל מה שרציתי, המחשב שתמיד חלמתי עליו רכב ואפילו זוגיות מדהימה. מה שיותר מדהים זה שהבנתי רק לאחרונה כמה זה ממש בילט אין אצלי. לדוגמא לפני 7 חודשים החלטתי לעזוב תחום שעבדתי בו במשך 12 שנים עולם הסאונד ובחרתי לעבור למשהו אחר עולם הסטאראפ, וללא שום השכלה בתחום הצלחתי להגיע לעבוד בחברה שעוסקת במכשור רפואי, התחלתי ממש מלמטה משהו שחבר סידר לי אפילו לא עובד חברה אלא כוח אדם (הייתי באריזות). וכמובן הפעלתי את החלטתי הנחושה ופשוט כל יום הייתי נשאר מעבר לשעות העבודה ולומד איך בונים את המכונה שהחברה מייצרת (מכונה לבדיקות דם) תוך חודש החברה עשו לי מבחני קבלה והתקבלתי וכמובן המשכתי באותו דרייב והיום אני אחד המרכיבים המובילים (ברמה כזו שהחברה משכירים לי בתא ליד העבודה). כל העובדים בחברה לא הבינו מאיפה היכולות והשאפתנות וגם שאלתי את עצמי מאיפה הכוחות האלה? ברגעים אלה ממש אני סתם מגולל בפייסבוק ורואה אותך והבנתי כמה השתמשתי בשיטה בלי לחשוב במודע פשוט רץ לעבר המטרה. אתה עושה עבודה מדהימה ומי שלוקח את זה ברצינות יחיה חיים אמיתיים של שאפתנות וללא מעצורים. תודה לך״ הנה התגובה שלי: ואוו אין לך מושג כמה כיף לי לקרוא את זה…במיוחד כשהבוקר אמרתי לעצמי כמה שהספר הזה טוב וכמה שהוא יכול לעזור למי שבאמת מיישם את זה. והנה קיבלתי אישור לכך דרך ההודעה שלך. אתה מדהים! הסיבה שזה כבר בילט אין אצלך היא בגלל שקראת את זה בכל בוקר ותרגלת את זה בכל יום. זאת כבר לא טכניקה, זה כבר הפך לחלק ממך! וזאת הרמה הגבוהה ביותר של כל טכניקה, כשהיא מבוטאת באופן טבעי, מבלי לחשוב על זה. 👏👏👏 כוחה של החלטה נחושה