Search this site

התחילו להתהלך בעולם במציאות שלכם כשווים. אף אחד לא מעליכם. זה מיישר את התדר שלכם עם האמת של היקום. כולנו אנרגיה אחת שמפוצלת להמון גרסאות; אף אחד פה לא שווה יותר מהאחר. התחילו להסתכל לאנשים בגובה העיניים. לא משנה אם יש להם יותר כסף, מעמד חברתי, מראה "יפה" יותר או תארים – זה פשוט לא משנה. ברגע שאתם מרגישים "פחות" ממישהו, אתם יוצאים מסנכרון עם היקום.

למה אנחנו מרגישים מרוקנים למרות שאנחנו עושים הכל נכון? במאמר היום תגלו מדוע המוח שלכם מריץ תוכנה של המאה ה-21 על חומרה מתקופת האבן, ומה באמת שואב לכם את האנרגיה. מכירים את את האמרה: ״השוואה היא גנב השמחה״? (תרגום מאנגלית: comparison is the thief of joy) האמרה הזאת מתייחסת להשוואה של עצמנו מול אחרים. מבחינת מראה, כסף, סטאטוס, יכולות, אפילו מדד האושר. זאת תכונה אוניברסלית עם אפקט שלילי שפוגע בשמחת החיים. במיוחד היום כשכולם משתפים ״מצגי שווא״ של כמה שהחיים שלהם יותר יפים משלנו עבור לייקים ועוקבים. מה שאני רוצה לחדש במאמר הזה, זאת השוואה נסתרת שמתרחשת כל הזמן ברקע.

המאמר היום קצת שונה והוא מדבר על איך להשתמש בטכנולוגיה של היום עבור התפתחות אישית. כולם משתמשים ב-ChatGPT וב-Gemini כשיחה חד-פעמית. שאלה. תשובה. ושוכחים. אני רוצה לשתף אתכם דרך מדהימה שאני משתמש בצ׳אטים האלה.

במאמר הקודם הבנה חדשה למוטיבציה דיברתי על לופים פתוחים שמרוקנים אותנו מאנרגיה ומורידים לנו את רמת המוטיבציה. היום אני רוצה להרחיב על הנושא ולתת לכם אלגוריתם מחשבתי ש יאפשר לכם לסגור לופים מחשבתיים פתוחים באופן מיידי.

רוב האנשים מחכים ל״השראה״ כדי להתחיל לזוז. מחכים לרגע שבו הם ירגישו מוטיבציה. אבל האמת הביולוגית הפוכה לגמרי: מוטיבציה היא לא הדלק שמניע את המכונה, היא הפרס שנוצר אחרי  שהתנועה כבר התחילה. במאמר הזה אני מפרק את מנגנון המוטיבציה לרמת הנדסת מערכות, ומראה: למה לנסות “לדחוף” את עצמכם כשאתם מרוקנים רק מעמיק את הבור. מהם לופים פתוחים, ואיך הם שואבים לכם אנרגיה בלי שתשימו לב. ואיזה טריק פיזיולוגי פשוט יכול להעיר את המוח בשבריר שנייה (רמז: זה לא דמיון מודרך). אם נמאס לכם להילחם בעצמכם, הגיע הזמן להבין איך המערכת באמת עובדת. מוכנים? בוא נתחיל! מהי מוטיבציה?

היום נלמד איך לבנות מומנטום לשיפור עצמי חיובי בכל התחומים בחיינו. האסטרטגיה פשוטה:

אם נסתכל על היום שלנו כסרט קולנוע, נגלה שהוא מורכב מרצף של סצנות קצרות: התארגנות בבית, הנסיעה באוטו, הכניסה למשרד, התור בחנות, פגישה עם חבר, אימון, זמן מסך או שיחת מסדרון מקרית. כל אלה הן סצנות בסרט היומי שלנו. המאמר הזה עוסק בשאלה אחת פשוטה: איך אנחנו עושים אופטימיזציה לסצנות האלה? אופטימיזציה היא תהליך של שדרוג חוויה כדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר. יותר נוכחות, יותר הנאה, פחות "טייס אוטומטי". כשמדובר ביום-יום, הכל מתחיל במיינדסט אחד ברור: איך אני יכול לשפר את הסצנה שאני נמצא בה ממש עכשיו?

היום אסביר לכם למה דווקא כשאנחנו נרגעים הדברים שרצינו להשיג מתחילים להופיע מעצמם.

מוטיבציה היא בסך הכל רעיון מחשבתי שפוגש הורמון פיזי שנקרא דופמין. אני אשתף אתכם היום טריק קטן וערמומי שהופך חוסר מוטיבציה למוטיבציה בשנייה אחת. מוכנים? בואו נתחיל... המערכת הפיזית של המוטיבציה לא יודעת מה קורה ״שם״ בעולם בחוץ. היא מקבלת רעיון או מידע מהמודעות שלנו, ולפי המידע הזה שתי תוצאות יכולות להתקבל, יש מוטיבציה, או אין מוטיבציה. שתי הדלתות של המוטיבציה אפשר לדמיין את זה בפשטות כשתי דלתות שדרכן המידע עובר. דלת חיובית ודלת שלילית. אם המידע חיובי, דלת חיובית, יש מוטיבציה. אם המידע שלילי, דלת שלילית, אין מוטיבציה.

במקום לשאול מהן מאה הפעולות שאנחנו יכולים לעשות כדי לשנות דבר אחד, עלינו לשאול מהי הפעולה האחת שתשנה מאה דברים. הנה מה שחכם בשאלה הזאת, גם אם לא נמצא משהו אחד שיזיז מאה דברים, רק המחשבה על למצוא את הדבר האחד שהכי משפיע על התוצאה שאנחנו רוצים להשיג, זה כבר יקדם אותנו בהרבה, כי זה גורם לנו לחשוב מעקרונות ראשונים. בעולם התודעה, מצאתי שהדבר האחד שמזיז מאה דברים או אפילו את כל העולם, זה התדר של המודעות שלנו. התדר הנכון הוא הדבר האחד שמזיז מאה דברים.

הדמיון שלנו יוצר מציאות. אין משהו שהאדם יצר שלא התחיל בדמיון. כל רעיון עובר תחילה בדמיון לפני שהוא מתממש במציאות. אך מה שרוב האנשים חושבים עליו כדמיון, זאת היכולת ליצור יצוג ויזואלי של משהו במודעות. כמו על מסך מחשב, רק ללא מקלדת או תוכנה, פשוט לעצום את העיניים והנה זה מופיע על המסך. עצמו את העיניים, ודמיינו לשנייה תפוח. ראיתם אותו? איך עשיתם את זה בלי מחשב, מקלדת ותוכנה גרפית? פשוט חשבתם על תפוח, ונתתם למוח פקודה לצייר אותו על מסך המודעות, והנה התפוח הופיע. זאת הרמה הראשונה של הדמיון. היכולת ליצור תמונה יש מאין על מסך המודעות שלנו. בואו נעבור לרמה השניה:

יש לנו שתי אפשרויות לזוז. האחת היא תזוזה פיזית, השניה היא תזוזה במודעות. האפשרות הראשונה מובנת מאליה, אנחנו עושים את זה מבלי להיות מודעים אפילו שאנחנו עושים את זה. השניה, ממש לא מובנת מאליה, חשובה ביותר ואנחנו לא עושים אותה מספיק, ועל זה המאמר הזה.