חיפוש באתר זה

אני כל פעם מגלה מחדש את הקשר ההזוי / מופלא בין חפצים פיסיים לתודעה.

לכאב פיסי יש תפקיד, הוא מתריע שיש משהו בגוף שצריך לשים לב אליו…

אין לתת המודע חוש הומור…כל דבר שאנחנו מתמקדים עליו, מתחיל להתבטא בחיינו בגרסאות שונות.

היופי נמצא בכל מקום ובכל זמן…כי הוא נמצא בתוכנו, הוא נמצא בתוך העיניים שלנו, קצת מאחוריהן, במקום בו המודעות שלנו שוכנת. יופי זאת זווית ראייה שונה, היפוך זווית הראיה, זה עניין של טריק…וקל מאוד ליישם אותו וליהנות מכל היופי ההדר והפאר שנוכחים בכל רגע הווה שאנחנו נוכחים בו.

השאלה היא לא מה אני צריך לעשות? אלא, מי אני צריך להיות כדי שהדבר יעשה? יש בתוכנו כל מיני דמויות שמתחלפות לפי מצבי התודעה שלנו. פעם אנחנו בדמות של מנצח, פעם בדמות של מפסיד, פעם בדמות של חובבן פעם בדמות של מקצוען. המון המון דמויות קיימות בתודעה שלנו ואנחנו כל פעם לובשים איזו דמות אחרת. הרבה פעמים אנחנו לא מצליחים לעשות משהו בגלל שאנחנו לובשים כרגע דמות לא מתאימה לפעולות שאנחנו רוצים לבצע. כשהמודעות שלנו נכנסת לתוך דמות של מפסידן, שכן, קיימת בכולנו, היא לא יכולה לבצע דברים ששייכים לדמות של המצליחן. לכל דמות תודעתית יש את התפקודים שמתאימים לה על סמך האמונות של הדמות. וכדי שזה יהיה מובן יותר אפשר לקרוא לאמונות בשם הגדרות. אם נביט על זה כעל תכנון של משחק מחשב, אז כשמתכנת יוצר דמות במשחק, הוא יוצר עבורה הגדרות של מה שהיא מסוגלת לעשות ומה שלא. זה בדיוק מה שהאמונות עושות לנו ברמה התודעתית. ולכל דמות שאנחנו לובשים יש סט הגדרות משלה / סט אמונות משלה. זאת הסיבה שלפני שאנחנו ניגשים לעשות משהו, עלינו להיכנס לדמות שהעשייה הזאת, היא חלק מההגדרות שלה. שהאמונות ששייכות לדמות התודעתית הזאת מאפשרות את הפעולה או השגת התוצאה שאנחנו רוצים. תחשבו על זה בצורה ציורית… יש לכם בתודעה ארון בגדים עם אינסוף תחפושות, והתחפושות הללו הן מיוחדות…הן לא רק פרטי לבוש…אלה הן תחפושות חכמות וטכנולוגיות מהעתיד וכל תחפושת מכילה הגדרות שמאפשרות או מגבילות פונקציות פעולה למי שלובש אותה. אם בחרתם בתחפושת של ״קורבן״ שעבורו כולם אשמים רק לא הוא…הממשלה, המדינה, השיטה והאנשים וכו׳…אז מתוך התחפושת הזאת של הקורבן, יהיה לכם מאוד קשה ואפילו בלתי אפשרי לבצע פעולות שדורשות אמונות שונות. ואנחנו בכל רגע בזמן, עוטים עלינו תחפושת תודעתית מסוימת…הרגעים היחידים שאין עלינו אף תחפושת הם כשאנחנו נמצאים במדיטציה ברמה כזאת שאנחנו הופכים לנקיים…לעירומים…כשאנחנו חוזרים להיות מודעות טהורה ונטרלית. אז מה עלינו לעשות כשאנחנו לא נמצאים במדיטציה עמוקה? כשאנחנו צריכים להתמודד עם העולם הרגיל? זכרו את הכלל:

פעולה קטנה חיובית שחוזרים עליה בהתמדה הופכת לכוח אדיר ברגע שהיא מקבלת מומנטום, ברגע שהיא נכנסת לתנופה.

היום נגלה כיצד להבדיל חד משמעית בין מטרות סרק למטרות אמיתיות, ומה עושים עם המטרות האמיתיות ברגע שמזהים אותן כדי להפוך אותן למציאות מוחשית.

כל דבר שאנחנו מתרכזים בו הופך למרכז המודעות שלנו באותו רגע.

לפני כמה ימים זבוב גדול שישב על חלון חדר הרחצה שלי הזכיר לי שיעור חשוב להצלחה בחיים עבור כולנו.

לפני שאנחנו עושים משהו, עלינו להיכנס למיינדסט הנכון.

אנחנו כל הזמן עסוקים בלהיות מודעים למה שאחרים חושבים עלינו, ולא שמים לב למשהו חשוב יותר…למה

הרבה אנשים מנסים לעשות משהו פעם אחת או פעמיים ואז הם מגיעים למסקנה שלא ניתן לעשות את זה או שזה לא עבורם…והטעות נמצאת בגישה.