רוצים לשלוט באנרגיה שלכם?ֿ הנה "צ'יט קוד" שיכול לשנות את המשחק! כולנו חווים רגעים שבהם אנחנו רוצים להרגיש בצורה מסוימת, להיכנס ל"ווייב" המתאים. אולי אנחנו רוצים להרגיש שמחים, אנרגטיים, או פרודוקטיביים. מה אם הייתי אומר לכם שיש טריק פשוט שיכול לעזור לכם להשיג את המצב הרצוי? טריק שיאפשר לכם "להעתיק" את האנרגיה שאתם רוצים ולהפוך אותה לשלכם? במאמר זה, נגלה מהו הטריק שעוזר להיכנס לאנרגיה שאנחנו רוצים להיות בה. נלמד כיצד "להעתיק" את האנרגיה של אחרים, וכיצד להפוך אותה לשלנו בתוך זמן קצר. מוכנים ללמוד את הטריק הזה? הצטרפו אליי וגלו כיצד אתם יכולים לקחת שליטה על המצב הרגשי שלכם ולשפר את חייכם בכל תחום! בואו נתחיל...

המשחק הזה הוא גיים צ׳יינג׳ר, הוא נועד לעזור לכם לקבל החלטות במהירות וביעילות, תוך התחברות לאינטואיציה שלכם ולעקוף את "רעשי הרקע" של השכל המודע. מה שגוזל לנו הכי הרבה זמן ואנרגיה זאת ההתלבטות בקבלת החלטות. כשאנחנו מתלבטים יותר מידי, אנחנו נכנסים למוד שלילי, וכברירת מחדל מהמוד השלילי הזה, או שאנחנו מקבלים החלטות פחות איכותיות או שאנחנו תקועים במקום ולא מסוגלים להחליט. הנה הדבר הפשוט: ללא קבלת החלטות אין ביצוע. ללא ביצוע דברים לא זזים. לזרום זה להיות מסונכרן עם החיים. זה לפרוח, זה ליהנות ולהצליח. כשתקועים מנטלית, אין זרימה, המחשבות נכנסות ללופ, הזמן מתבזבז והאנרגיה יורדת. אנחנו רוצים להחליט מהר אנחנו רוצים לזרום. והמשחק הקטן שהמצאתי פותר את הבעיה הזאת.

המאמר מציג גישה ייחודית להבנת והשגת חופש כלכלי עתידי החל מעכשיו. הקדמה: כדי להבין את המאמר החשוב הזה בצורה הכי פשוטה, דמיינו קופסת מתנה. הקופסה הזאת מכילה את כל הפריטים של החופש הכלכלי שלכם. היא מכילה את כל הרגשות החיוביים שקשורים לחופש הכלכלי שלכם, כל החוויות החיוביות, וכל המוצרים והשירותים שבתוך חבילת החופש הכלכלי שלכם. מה שאנחנו עושים זה, בונים לעצמינו פוקוס ומודעות על הקופסה הזאת והתכולה שלה, ובאופן, יומי / שבועי / חודשי / שנתי לוקחים פריטים מתוך הקופסה הזאת וחווים אותם בקטן מעכשיו. אנחנו חווים ״חוויות פרומו״ של המציאות הזאת. אנחנו חווים את מתנות החופש הכלכלי שלנו החל מעכשיו בקטן, כדי לשייך את האנרגיה שלנו, לקופסת המתנה של החופש הכלכלי שלנו. כך אנחנו גם מאיצים את יצירת המציאות של החופש הכלכלי הזה במציאות העתידית שלנו, וגם נהנים ממנו עכשיו במציאות האמיתית העכשווית שלנו. אנחנו מרוויחים משני הכיוונים. ועכשיו שהסברתי בפשטות את הקונספט, בואו נכנס פנימה למאמר ונבין איך עושים את זה בתכלס.

אני רוצה לשתף אתכם היום טכניקה מטורפת. היא עובדת כלכך טוב והיא כלכך פשוטה לביצוע. הטכניקה הזאת עוזרת לנו להוציא באופן מיידי את המודעות מהיתקעות במקומות לא רצויים, לא משנה איפה או כמה זמן היא נתקעה שם, אנחנו שולפים אותה החוצה ומחזירים לעצמינו שליטה מלאה על המודעות שלנו. היתרונות של הטכניקה: מודעות נקייה וצלילות מחשבתית חופש רגשי קבלת החלטות נבונות יותר פעולות איכותיות יותר משיכת המציאות שאנחנו רוצים לחוות מוכנים? בואו נתחיל... כל דבר שתשומת הלב שלנו מתמקדת בו הופך למרכז המודעות שלנו באותו רגע. ככל שאנחנו חוזרים ומפנים את המודעות שלנו שוב ושוב לאותו מקום, המרכז הזה נהיה חזק ודומיננטי יותר.

המדריך המלא לאמונה: איך להפוך את החלומות שלכם למציאות הקדמה: המאמר עוסק בהבדלים בין אמונה ותקווה, ובהשפעתם על הגשמת רצונות. אמונה מוגדרת כאפשרות אחת בלבד, ודאות מוחלטת בהגשמה. תקווה מוגדרת כשתי אפשרויות ומעלה, מודעות לכך שזה לא בטוח יקרה. האתגר: רוב האנשים נוטים לחיות במצב של תקווה, לא אמונה. זה נובע מפחד מהכישלון, מודעות לאפשרות שזה לא יקרה. פחד זה מפצל את האנרגיה ומחליש את האמונה. איך מפעילים את טריק האמונה כדי להגשים את הדברים שאנחנו רוצים? כל זה ועוד במאמר היום. מוכנים? בואו נתחיל... אין ספק שהדרך ליצירת מציאות עוברת קודם כל דרך האמונה. כשמדובר במשהו קטן או רגיל, אין לנו בעיה להאמין שזה יכול לקרות עבורינו, אך כשמדובר במשהו שיוצר קונפליקט עם ההיגיון שלנו, כאן מתחילה הבעיה.

פעולה קטנה חיובית שחוזרים עליה בהתמדה הופכת לכוח אדיר ברגע שהיא מקבלת מומנטום, ברגע שהיא נכנסת לתנופה. מה שקשה זה להתחיל...והטריק שאני אלמד אתכם היום עושה את קל.

החיים מלאים ברגעים קטנים ויפים, רגעים שקל לפספס בתוך הסחות הדעת היומיות. כל יום יש לו את הפוטנציאל להפוך למדהים, אם נתכוונן נכון, אם נהיה בפוקוס על הדברים החשובים, בפוקוס על ה״יש״ המדהים של החיים. כי הנה אחד מהעקרונות הראשוניים של המודעות שלנו: מה שאנחנו בפוקוס עליו, גדל. לאן שאנחנו מתמקדים, לשם אנחנו מתקדמים. אז בואו נכוון את הפוקוס שלנו למקום הנכון עכשיו. הכל מתחיל בשלוש שאלות פשוטות: 1. מה הדבר הכי מדהים ביום הזה? 2. איך אפשר להעצים אותו וליהנות ממנו אפילו עוד יותר? 3. איך אפשר לשתף גם אחרים בשמחה הזאת? לשאול את עצמנו את השאלות הללו לאורך היום יכול להפוך את חיינו למלאי משמעות, סיפוק ושמחה.  ככה אנחנו מתמקדים על מה שמדהים היום, מעצימים אותו, ומשתפים אחרים בשמחה הזאת. שלוש שאלות פשוטות, שנותנות כוח עצום. הן עוזרות לנו להתמקד בדברים הטובים, להעריך את הרגעים הקטנים ולמצוא דרכים חדשות לחוות את העולם. אז בפעם הבאה שאתם מרגישים תקועים בשגרה, עצרו לרגע ושאלו את עצמכם את שלוש השאלות הללו.  תראו איך הן יכולות להפוך את היום שלכם למדהים! התחילו את זה היום! שאלו את עצמכם את שלוש השאלות הללו ותראו איך הן יכולות לשפר את חייכם. גלו את הרגעים המדהימים שיש ביום הזה. מלא דברים מדהימים מחכים שתשימו לב אליהם. כשאתם שמים אליהם לב, הם שלכם! אלכס זיו

אני רוצה לשתף אתכם רעיון פרקטי שיכול להוסיף הרבה לאיכות החוויה של המציאות שלכם. זוהי דרך חדשה להסתכל על המציאות שלנו.  במאמר אסביר איך אנחנו יכולים ליצור חוויה מופלאה של המציאות, על ידי חיבור המודעות שלנו למציאות ברגע ההווה. והתרגילים יכולים לעזור לנו לאמן את המודעות שלנו להיות נוכחת ברגע ההווה.  ככל שנתרגל יותר, כך נוכל לחוות את המציאות בצורה מופלאה יותר. מוכנים? הנה מתחילים... אתמול צפיתי בוידאו שממליץ על משחק מציאות מדומה שמאפשר לחוות נופים מדהימים באופן ריאליסטי ביותר. המדגים עמד על פסגת הר ומסביבו סלעים ועמקים עם נהרות ומפלי מים הוא הסתכל מסביב מתפעל מהנוף ולפתע ראה ציפור על אחד הסלעים. הוא כלכך התלהב מהציפור שטון הדיבור שלו השתנה פתאום למתיקות ילדותית כזאת, הוא אמר לה בקול ילדותי כזה כמו של ילדים שמדברים אל חיות מחמד: ״hey birdy".  היום בסשן של תובנות הבוקר שלי, כשאני מתאמן על שינוי סטייט תודעתי, חשבתי לעצמי, בחיים האמיתיים ביום יום שלו, הבחור הזה עובר ליד כלכך הרבה ציפורים ויש לי הרגשה שהוא לא נותן להם תשומת לב במתיקות שכזאת כמו שהוא נתן לציפור הוירטואלית במשחק. ונזכרתי באנשים שיושבים ברכב בפקקים עם פרצופים טרודים וחסרי חיים, ואנשים שהולכים ברחוב ומביטים למטה ונמצאים בלופים מחשבתיים שמעסיקים אותם.  הם לא מביטים בהשתאות פלאית ומתלהבים כשהם רואים ציפור שיושבת על איזה אובייקט בסביבה שלהם.  אה, כי זאת ציפור אמיתית, יש הרבה כאלה, והיא רק חלק מהמשחק המשעמם שנקרא ״החיים האמיתיים״. וזה מאוד עניין אותי כי אני משתמש ברגעים השגרתיים האלה, של הפקקים, או הליכה ברחוב כדי להתאמן על להתחבר למודעות, להיכנס לסטייט מופלא, ולראות את הקסם של הרגע הזה כמו בחוויה של מציאות מדומה. למה אנשים עושים את זה רק באטרקציות, כשהם יכולים לעשות את זה גם בחיים האמיתיים עם קצת מודעות, אימון ורצון לחוות את המציאות הרגילה שלהם כאטרקציה מתמשכת. כל רגע בחיים שלנו, יש לו את הפוטנציאל לחוויה מופלאה כשנכנסים לסטייט שחווה את המופלא. אז מה קרה לגיימר הזה, מאיפה באה אליו פתאום ההתלהבות הזאת? היא באה מהחיבור של המודעות שלו למציאות ברגע הזה.  כן, אפילו שזאת מציאות וירטואלית! וכאן יש לנו את אחד האקים הגדולים שאנחנו יכולים להשתמש בהם במציאות שלנו. האקים הם דרכים יצירתיות להשתמש במערכת כדי לקבל תוצאות טובות יותר מאלה שקיבלנו מהמערכת עד כה או מאלה שהמתכנת המקורי התכוון אליהם. מתכנתים עושים האקינג לתוכנות מחשב, אני עושה האקינג לתוכנת המציאות. כשהמודעות שלנו מחוברת למציאות ברגע הזה,  היא חווה את המציאות בגרסה עכשווית חדשה. כשהמודעות שלנו מחוברת למציאות, היא חווה אותה בגרסה עכשווית חדשה. וזה בדיוק מה שקורה לנו במשחק מציאות מדומה. ברגע שאנחנו בעולם של משחק וירטואלי חדש, אנחנו מביאים את המודעות שלנו לפרונט, אנחנו נכנסים למוד של חוויה, של טיול במקום חדש ומופלא, אנחנו מחוברים למציאות, ואפילו שזאת מציאות וירטואלית וההיגיון שלנו יודע את זה, המודעות נהנית כאילו שזאת מציאות אמיתית. זאת אנרגיה של משחק!  וזה מה שכיף בספורט ובמשחקים, השילוב של אתגר שמצריך להיות בפוקוס כדי להצליח בו יחד עם הידיעה שזה בטוח וזה רק משחק, מייצרים את השילוב הנפלא הזה של פוקוס והנאה. וזה מה שאנחנו רוצים בחוויית המציאות שלנו, מודעות שמחוברת למציאות ותחושה מופלאה של הנאה. כשאנחנו מביטים על המציאות שלנו כעל משחק, אנחנו מקבלים את אותו הווייב. הווייב הזה מכניס אותנו למצב של זרימה, שהוא הסטייט הפסיכולוגי האופטימלי ביותר שאנחנו יכולים להיות בו במשחק הזה. גישה של משחק! זה הווייב! זה הסטייט. והתרגיל הבא הוא בדיוק מה שאנחנו צריכים כדי להתחבר למציאות בצורה מופלאה... אני נהנה עכשיו (השלימו את החוויה) כשאנחנו במשחק או בחוויית מציאות מדומה, בכל שלב אנחנו אומרים לעצמינו מה אנחנו חווים עכשיו. אתמול במציאות מדומה האכלתי ברווזים וירטואליים ליד אגם פסטורלי ופשוט נרגעתי שם ונהניתי מהנוף ומהברווזים החמודים. כשהייתי בחוויה לא מיהרתי לשום מקום, לא חשבתי על משהו אחר, פשוט הייתי נוכח שם ואמרתי לעצמי אני נהנה עכשיו מלהתבונן על הנוף ולהאכיל את הברווזים . לא מיהרתי לעבור למשחק אחר, לא חשבתי על משחק אחר, תיארתי לעצמי מה אני עושה וזה הכניס אותי לתוך החוויה. הנוכחות שלי הייתה כל כולה בתוך ההנאה מהחוויה. זה בדיוק מה שאנחנו צריכים לעשות בחיים האמיתיים. כתבתי תוכן נוסף בספר ובזמן הכתיבה אמרתי לעצמי שאני עושה את מה שאני הכי אוהב עכשיו.  אני סופר שנהנה עכשיו לכתוב. והאווירה הייתה מושלמת, כמו במשחק וירטואלי, אני בתפקיד הכותב שנמצא במקום שלו.  כשסיימתי לכתוב עשיתי הפסקה להקשיב לפודקאסט, לרגע לא הרגשתי בנוח, כי באופן אוטומטי המיינד אמר לי שאני מבזבז עכשיו זמן, וזה גרם לי להתנגדות של התלבטות האם להמשיך או לא. אז בדיוק כמו במשחק, תיארתי לעצמי מחדש מה אני עושה עכשיו. אני נהנה עכשיו מלהאזין לפודקסאט מעניין.  ברגע שאמרתי את זה, המציאות הפכה למהנה, ההתנגדות נעלמה מעצמה, והתחלתי ליהנות מהרגע.  כי אין יותר קונפליקט ואני לא חצי פה חצי שם, המודעות שלי לא מפוצלת. עכשיו אני מאה אחוז נוכח בהנאה של האזנה לפודקאסט כמו שהייתי בחוויה הוירטואלית כשהאכלתי את הברווזים.  התחושה הייתה תחושה של חיבור והנאה מהרגע מבלי לרדת על עצמי.  התמזגתי עם החוויה ונהניתי מהרגע.  ומה כולנו רוצים מחוויית החיים שלנו? ליהנות. אז התחילו את התיאור של הסטייט שאתם נמצאים בו עכשיו בכל מה שאתם עושים בצורה הבאה: אני נהנה עכשיו (הוסיפו את התיאור של החוויה שאתם עושים עכשיו)  הכנסו לחוויה, תרגישו אותה, תרגעו לתוך החוויה הזאת, התמזגו לתוכה.  שימו את כל כולכם בתוך החוויה שכרגע אתם בוחרים לחוות ותהנו! אנחנו רוב הזמן במוד של אנחנו פה אך רוצים להיות שם, וזאת הבעיה. אי אפשר ליהנות במוד כזה. אנחנו צריכים להחליף את המוד לאנחנו הכי רוצים והכי נהנים להיות פה. והטריק של אני נהנה עכשיו מכניס אותנו לסטייט של הנאה ממה שאנחנו עושים. מהתבוננות שלי הגעתי לתובנה הבאה: המודעות שלנו כל הזמן נמצאת בסטייט מסוים, המקום שהמודעות שלנו נמצאת בו הוא הרמה של המציאות שלנו.  כשאנחנו לא מרגישים שאנחנו במצב אופטימלי, מבחינת האנרגיה שלנו, הפוקוס שלנו, השמחה שלנו, זה אומר רק דבר אחד, שהמודעות שלנו נמצאת באיזה ״שם״ ברמה נמוכה.  השינוי היחיד שאנחנו צריכים לעשות כדי לחזור למצב אופטימלי, זה להחזיר את המודעות שלנו לאיזה גרסה של ״כאן״ שאנחנו רוצים להיות בו. אם זה כאן ניטרלי של הכאן ועכשיו במציאות שלנו, או שילוב של כאן ועכשיו בגרסה של ״אני״ מסוים ומה שה״אני״ הזה עושה עכשיו.  יש שלושה מצבי מודעות שטובים לחוויית מציאות מופלאה: מצב מודעות ניטרלית: אני מודעות נקיה שמחוברת למציאות עכשיו. מצב מודעות בתוך סטייט: אני אנרגטי, עשיר, שמח…ומחובר למציאות עכשיו מתוך הסטייט הזה. מצב מודעות של עשיה: אני נהנה עכשיו מהפעולה שאני עושה.  אנחנו יכולים ליהנות מהפעולה שאנחנו עושים עכשיו מתוך מודעות ניטרלית, או מתוך מודעות בתוך סטייט. מה שמשותף לכל שלושת המצבים האלה, הוא שבשלושתם אנחנו שולטים במודעות שלנו. כמו ששליטה במודעות שלך במשחק, היא שליטה במשחק. שליטה במודעות שלנו במציאות היא שליטה במציאות שלנו. אלכס זיו מאמר זה הוא מתוך התכנית חוויית מציאות מופלאה

כמו תמיד אני משתף אתכם ומעדכן בתרגולים שאני עושה במשך השבוע. השבוע התחלתי לתרגל בכל יום תרגיל נשימות חדש ואפקטיבי ביותר. יש שתי גרסאות לתרגיל הזה, לכל אחת מהן הטבות משלה ואני ממליץ לנסות את שתיהן. למה חשוב לתרגל נשימות? בעידן הסמארטפונים, אנחנו דבוקים למסכים מהבוקר עד הערב. בין לבין, המחשבות הרנדומליות שלנו רצות ללא בקרה ומסיחות לנו את הדעת, לוקחות את המודעות שלנו לכל מיני כיוונים כמו שקית שעפה ברוח באופן רנדומלי. המודעות שלנו חסרת עוגן, הרוחות מזיזות אותה לפה ולשם. נשימות הן הדרך המהירה ביותר לעגן את המודעות שלנו, כדי שנוכל לכוון אותה במלוא העוצמה לאן שאנחנו רוצים, ובנוסף, לתת לה לעשות את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב, וזה לחבר אותנו לאינטליגנציה הכי גבוהה. לחבר את האינטליגנציה הפרטית של המוח שלנו לאינטליגנציה הכללית של היקום ולקבל משם הנחיה ואת הרעיונות הכי טובים עבורינו. לא כל תרגיל נשימות עושה את זה, מכיוון שאנחנו יכולים לעשות תרגילי נשימה ועדיין לנדוד במחשבות שלנו ולפזר את המודעות שלנו. תרגיל הנשימות שאני מבצע, מוודא שהמודעות שלנו תהיה במקום הגבוה בתוכנו, ממוקדת, ותתן לנו את ההטבות הכי טובות בכל יום. וכן, זה תרגיל יומי, כי כל יום אנחנו צריכים הכוונה, בהירות, ואיכות של פעולות שיתנו לנו את התמורה הכי גבוהה. הנה שתי הגרסאות של התרגילים: הגרסה הראשונה מכוונת ליצירת מציאות, הגרסה השניה מכוונת לתת לנו אינפורמציה איכותית והכוונה של מה לעשות ואיך לעשות את זה הכי טוב כדי להתקדם לאן שאנחנו רוצים.

האם אי פעם הרגשתם שיום אחד אתם מאושרים וכל דבר נראה לכם מושלם, וביום אחר אתם מצוברחים וכל דבר נראה לכם נורא? האם אי פעם הרגשתם שאתם בפוקוס ויכולים לעשות הכל, וביום אחר הרגשתם שאתם לא יכולים להתחיל את היום, או להתרכז במשהו? היום נבין את המנגנון שמשפיע על ההרגשה היומית שלנו ואיך אנחנו יכולים לשלוט בו כדי לחוות יותר ימים מאושרים ומושלמים. זה אפשרי, וככה עושים את זה: נתחיל בסיפור אישי... המוסיקה משפיעה על הצבעים של המציאות יום אחד צבעתי חדר בבית, ושמתי באייפד איזו אפליקציה של שירים ברצף שינגנו לי ברקע. הדבר המוזר שקלטתי וזה היה רגע של "ואהו!" עבורי, היה הדבר הבא: במהלך הצביעה היו רגעים שאהבתי את הצבע החדש והלא שגרתי, וברגעים אחרים אמרתי לעצמי: "איזה טעות שבחרתי בצבע הזה...הוא ממש לא יפה." וכך זה נמשך "און אנד אוף" עד שקלטתי את הקטע! בכל פעם שמתנגן שיר שגורם לי לתחושה טובה, הצבע של החדר נראה מדהים, אופטימי, חדשני, מהמם. בכל פעם שמתנגן שיר שמשעמם אותי לפתע הצבע של החדר לא נראה לי יפה. עד שלפתע הבנתי!  המוסיקה משפיעה על האווירה המנטלית שלי, המוסיקה משפיעה על ההרגשה שלי, המוסיקה משפיעה על הדעה שלי. המוסיקה מכניסה את ההרגשה שלי לווייב מסוים, שצובע את המציאות העכשווית שלי באותו הווייב. וזה לא קורה רק כשאנחנו מאזינים למוסיקה. זה קורה לאורך כל היום כשהמחשבות שלנו משנות את ה״מוסיקה״ של ההרגשה שלנו. ואנחנו לא מודעים לכך שאנחנו יכולים בכל רגע להחליף את ההרגשה, לשנות את המוסיקה, לשנות את הווייב ולאהוב את המציאות שלנו. האם אפשר לשנות הרגשה באותה הקלות שמשנים מוסיקה? האם זה כלכך פשוט? כן. ותכף נדגים את זה... אז זה גרם לי לחשוב על הנושא הזה באופן כללי לגבי החיים שלנו. יש ימים שאנחנו מתעוררים לאותה מציאות, לאותו המקום ופשוט מתרגשים, נלהבים ומאושרים. ויש ימים שאנחנו מתעוררים ואין לנו חשק להתחיל את היום. יש ימים שאנחנו נחמדים לאנשים מסוימים ויש ימים שאנחנו ממש לא נחמדים לאותם האנשים. לפעמים בא לנו להיפגש עם אנשים מסוימים, ולפעמים ממש לא.  לפעמים בא לנו לעבוד במקצוע שלנו, ולפעמים ממש לא. לפעמים בא לנו לבקר במקום מסוים, ולפעמים לא. מה שונה בכל פעם? המוסיקה שמשתנה. על איזה מוסיקה אני מדבר?  הרי אין לנו מוסיקת רקע בראש? מה זה מוסיקה? מוסיקה זאת אנרגיה של תדרים, זה ווייב. מוסיקה היא תנודה של אנרגיה בתדרים מסוימים. ההרגשה שלנו היא המוסיקה שהמודעות שלנו רוקדת לפיה. ההרגשה שלנו היא רטט בתדרים מסוים שמשפיע על המודעות שלנו, והמודעות שלנו משפיעה חזרה על כל המציאות שלנו ברגע הזה. זאת הסיבה שהמוסיקה של ההרגשה כלכך חשובה. ההרגשה משפיעה על הגוף, המוח, המודעות והמציאות החיצונית שלנו. אפשר לדמות את ההרגשה שלנו למיתרים, והמילים הדמיון והמחשבות שלנו, מרטיטים את המיתרים הללו ומייצרים מוסיקת אווירה מנטלית שמשפיעה על הדרך שבה אנחנו מרגישים וחווים את העולם. המוסיקה הפנימית שלנו יוצרת פילטר בינינו לבין העולם. אם זה פילטר חיובי, אנחנו רואים עולם צבוע בורוד. אם זה פילטר שלילי, אנחנו רואים עולם צבוע באפור. ודרך אגב, אם אני כבר מדבר על צבעים, אז שמתם לב לשינוי בהרגשה כשיש יום מעונן ואפור לעומת יום אביבי של שמש? עבורי זה בדיוק כמו מוסיקה...יום אפור הוא כמו מוסיקה משעממת שבא לי להחליף הכי מהר שאני יכול. ביום אפור, אני רואה את העולם באפור...בגלל זה לא הסכמתי לגור במדינות קרות ואפורות כשהציעו לי לגור שם, למרות הכסף, למרות התנאים, למרות התרבות...אני בן אדם של אור ושמש. המקומות הכי אהובים עליי, המקומות שגורמים לי להרגשה הכי טובה, הם מקומות טרופיים. מקומות שיש בהם שמש כל השנה, מקומות שהצבעים בהם עזים. מקומות שהירוק הוא באמת ירוק...שכל הצבעים שם חזקים וברורים. כשחוזרים לארץ אחרי מקום טרופי, זה נראה כאילו שמישהו העלה את כפתור הבהירות במסך הטלוויזיה עד למקסימום והפך את הצבעים לחיוורים. כמובן שמתרגלים לאחר כמה ימים, אך באזורים טרופיים, אני מסתובב כל היום מאושר עם חיוך טיפשי על הפנים מבלי סיבה מיוחדת...פשוט כי הצבעים יפים, פשוט כי מוסיקה מופלאה מתנגנת לי בראש. הצבעים היפים פורטים על מיתרי ההרגשה, משנים את האווירה ויוצרים בי מוסיקת הרגשה טובה. תראו את ההרגשה שלכם כמיתרים והמוסיקה שאתם מנגנים עליהם, יוצרת אווירה ומשפיעה על הדרך שבה אתם חווים את העולם מרגע לרגע. בכל פעם שאתם מרגישים שלא בא לכם על משהו שלפני זה אהבתם, או הכל נראה משעמם ושגרתי, תדעו שזאת אשליה...שזה סובייקטיבי, תדעו שזאת רק המוסיקה שאתם מנגנים לעצמכם בראש. פרטו עכשיו מנגינה אידיאלית על מיתרי ההרגשה שלכם. התחילו מהחלטה נחושה להרגיש הכי טוב שאתם יכולים עכשיו. כן עכשיו ממש ברגע הזה. והתחילו לדבר לרגשות ולהרגשה שלכם. התחילו לדבר לרגשות ולהרגשה שלכם. אני רוצה שתדברו באהבה אך בצורה החלטית ומלאת ביטחון. הרגשות וההרגשה שלנו, אינם יודעים מה לעשות, הם מחכים להוראות מהבוס.ית. אנחנו הבוסים של הגוף, המוח, הרגשות, ההרגשה והדמיון. וכשאנחנו מבינים את זה, ונכנסים לתפקיד של ההנהגה העצמית. אנחנו עושים שירות טוב לכל מי שאנחנו. הגוף רוצה להרגיש טוב, המוח רוצה להיות בפוקוס, הרגשות רוצות להרגיש נפלא. הם כולם מחכים להוראות מאיתנו, הם כולם מחכים שאנחנו ניתן להם הוראות, שאנחנו נכוון אותם, שאנחנו ננגן עליהם ונכניס אותם להרמוניה עם הרגע הזה. ובמיוחד אם יצאנו מכיוון! אם התחלנו את היום, לא מכוונים, לא מרגישים הרגשה נפלאה, אנחנו חייבים כבוסים טובים, לעזור לעסק שלנו לפרוח מחדש. אנחנו לא עושים לעצמינו הנחות. אנחנו מתחילים לדבר עם הגוף, הרגשות, ההרגשה ואומרים להם איך להרגיש עכשיו. ממש כמו שמדברים אל צוות שעובד איתך. אנחנו עושים את זה בשני שלבים. אנחנו אומרים: הצהרת כוונות: רגשות אני רוצה שתרגישו עכשיו הכי טוב שאפשר. (אתם יכולים לעדכן את זה עם כל הרגשה שאתם רוצים להרגיש עכשיו) הכרזה עם החלטה נחושה: אני מרגיש.ה עכשיו הכי טוב שאיי פעם הרגשתי, אני מרגיש.ה עכשיו נפלא. המיינדסט הוא כזה: אין אופציה אחרת. מה שאתם אומרים לגוף למוח או לרגשות, זאת המציאות שלכם. תחזרו על ההכרזה ״אני מרגיש.ה עכשיו״ שוב ושוב, כל פעם עם יותר עוצמה. זה יקח כמה שניות או כמה דקות, אל תוותרו! תנו לגוף, למוח ולרגשות כמה רגעים כדי לשנות את כיוון התדרים שלהם. תמשיכו בנחישות עם הידיעה שבזמן שאתם מכריזים את זה, דברים זזים, תדרים מתחלפים, והכי חשוב, המודעות שלכם מתחילה להקשיב למנגינה פנימית אחרת. למנגינה אידיאלית, למנגינה שגורמת לה להרגיש ולחוות את מה שאתם אומרים. טריק נוסף... אנחנו יכולים לכוון את ההרגשה על ידי שאלות כמו: מה הכי מרגש אותי עכשיו? אם התשובה היא: אין משהו מיוחד..." אז תשאלו:  מה יכול היה לרגש אותי עכשיו אילו זה היה קורה? שימו לב שכשאנחנו מנסחים את השאלה בצורה אחרת, אפשר להרגיש כיצד המחשבה השונה מפעילה את הדמיון החיובי והדמיון מתחיל לפרוט לנו על מיתרי ההרגשה ולשנות לנו את המוסיקה לאווירה טובה יותר. כשאנחנו מרגישים טוב, אנחנו חושבים טוב, אנחנו יעילים יותר, מחליטים בצורה נכונה, נחמדים יותר לעצמינו ולאחרים, מתקדמים לעבר המציאות שאנחנו רוצים וחווים יום נפלא. תיישמו את זה כל הזמן! תהפכו את זה לחלק אינטגרלי מהדיבור העצמי שלכם לאורך היום, ותראו כיצד היום שלכם הופך ליותר מנפלא. פרטו על מיתרי ההרגשה שלכם באופן יומי, תשנו את המוסיקה, והיכנסו לאווירה של רגעים קסומים. שימו את המוסיקה שלכם על המציאות, שימו את הצבעים שלכם על המציאות. תייצרו את המוסיקה שלכם! מכאן משדר לכם את המוסיקה שלי באהבה... אלכס זיו

האם אתם מרגישים תקועים במשהו בחיים שלכם?  האם אתם מנסים להשיג משהו, אבל זה נראה כאילו אתם לא מתקדמים לשום מקום? אם כך, אתם לא לבד.  כולנו נתקלנו במצבים כאלה בחיים שלנו.  זה יכול להיות במערכת יחסים, בעבודה, בלימודים או בכל תחום אחר. לפעמים, אנחנו מתעקשים על אותו פתרון, גם אם הוא לא עובד.  אנחנו חושבים שאנחנו צריכים רק לנסות קצת יותר, או לעשות את הדברים קצת אחרת, אבל זה לא עוזר.  אנחנו רק מתעייפים ומתייאשים יותר. אז מה אפשר לעשות? יש לי היום סיפור עבורכם שיעזור לכם לחשוב אחרת ולצאת מהתקיעות ולהגיע ליעד שאתם רוצים. לפני כמה ימים זבוב גדול שישב על חלון חדר הרחצה שלי הזכיר לי שיעור חשוב להצלחה בחיים עבור כולנו. הנה הסיפור והתובנות שלו... אני נכנס לחדר הרחצה ושומע זבוב גדול שמזמזם בפראות...בהיסטריה. התבוננתי בזבוב והבנתי שהוא מנסה שוב ושוב לצאת החוצה דרך החלון ללא הצלחה. והוא עקשן, הוא ממשיך במרץ לנסות לצאת דרך החלון הסגור...כנראה שהאור שבוקע דרך החלון מושך אותו וגורם לו לחשוב שזאת היציאה החוצה. אך הוא לא מצליח לראות שאין טעם להתאמץ מפני שמאחורי החלון יש רשת יתושים, שלא תאפשר לו לצאת. והוא הגיע למצב של עייפות...הוא מנסה לצאת, ואז נשכב על הגב לנוח... מתייאש ומרים ידיים, או כנפיים...לכמה רגעים ואז מקבל מוטיבציה מחודשת ושוב מנסה לצאת באינטנסיביות דרך החלון הסגור. בגלל שאני אוהב בעלי חיים, ויש לי כבוד לכל יצור חי קטן ומזמזם ככל שיהיה, במצבים כאלה אני לוקח כוס חד פעמית ונייר כדי לתפוס את הזבוב ולשחרר אותו החוצה לאוויר העולם, אל החופש שלו דרך דלת הבית. אך הפעם לפני שעשיתי את זה, בשביל ההומור התחשק לי לדבר עם הזבוב ולנסות ללמד אותו את השיטה הנכונה לצאת החוצה, כדי שפעם הבאה אם אני לא אהיה בסביבה, הוא יוכל להסתדר בעצמו... אז אמרתי לו: ״תגיד, למה אתה מתעקש לצאת החוצה מהחלון, אתה לא רואה שאי אפשר לצאת דרכו? פשוט צא דרך הדלת של חדר הרחצה, תראה שם, היא פתוחה לרווחה... צא דרכה לחדר, משם תעבור לסלון, ובסלון פתחתי עבורך את הדלת הראשית...אתה חופשי לצאת החוצה! קדימה...״ אך הזבוב לא הקשיב לי והמשיך להתנגח בחלון בהיסטריה...לנוח על גבו כדי לחדש כוחות ולעשות שוב ושוב את אותה פעולה שאינה מובילה לתוצאה שהוא רוצה להשיג. המשכתי בשיחה ואמרתי לו... ״היי זבוב, תירגע לרגע והתבונן מסביבך, תנסה למצוא פתרונות יצירתיים אחרים...אתה מנסה שוב ושוב להתקדם דרך מקום תקוע וזה לא מתקדם לשום מקום...תנסה לחשוב קצת אחרת, אולי יש פתרון אחר, אולי יש אפשרויות אחרות לצאת מהמצב הזה?״ אך כמובן שהזבוב המשיך להתעקש, ולבסוף ריחמתי עליו והוצאתי אותו החוצה דרך הדלת הראשית בעזרת שיטת הכוס והנייר, וכששחררתי אותו, נפרדתי ממנו לשלום בזמן שהוא עף אל השמיים הכחולים מאושר וחופשי... זה נראה מצחיק עבורנו כבני אדם בעלי ראייה מרחבית לראות את המצב הזה מהצד. אנחנו חושבים לעצמנו, למה הוא מנסה לצאת רק מהחלון הסגור, כשהדלת פתוחה לרווחה? אנחנו בעלי מודעות גבוהה יותר מהזבוב ויכולים לקרוא המצב ולראות את דלת חדר הרחצה, ומבינים, שיש גם דלת ראשית לבית ועוד אפשרויות שאולי ניתן לצאת דרכם החוצה ולפתור את המצב הזה. אך הזבוב פשוט לא רואה את האפשרויות, הוא תקוע על אפשרות אחת בלבד שלא עובדת, ומשקיע את כל האנרגיה שלו לשווא. וזה גרם לי לחשוב... האם זה לא המצב של כולנו במקרים מסוימים? כמה פעמים בחיים נתקלנו במשהו תקוע, אך ניסינו שוב ושוב לצאת דרכו החוצה, מאותה נקודה, מאותה זווית, אך זה לא התקדם לשום מקום ורק רוקן מאיתנו את כל האנרגיה והשמחה שלנו? זה קורה לאנשים במערכת יחסים תקועה...הם מנסים לפתור את העניינים דרך אותו חלון תקוע וזה לא עובד...והם רק נעשים עצבניים, ממורמרים ועצובים יותר. במקרה הזה...הם בדיוק כמו הזבוב שלנו. זה קורה לאנשים בעסק שלא מצליח לשמור על הרווחים ולצמוח כלכלית, והם מנסים את אותו הדבר שוב ושוב, עם כל האנרגיה שלהם, אך הם מנסים שוב לצאת דרך מקום שאין דרכו יציאה והם רק מחמירים את מצבם. זה קורה בהמון סיטואציות אישיות חברתיות ועסקיות. האנלוגיה של הזבוב מלמדת אותנו את השיעור הבא: כשמשהו תקוע, כשמשהו לא עובד, כשלא ניתן להתקדם ועומדים במקום, יש לבחון אפשרויות אחרות. אחרת, אנחנו נתעצבן, ניכנס להיסטריה, נבזבז את כל האנרגיה שלנו, ונשכב חסרי אונים על הגב במחשבה שהכל כבר גמור...שאין עתיד, ושאנחנו תקועים בסיטואציה הזאת לנצח. מוסר ההשכל של הסיפור שקראתי לו ״מאסטר זבוב״ כי הזבוב הוא מורה שמלמד אותנו שיעור חשוב לחיים הוא זה: אם אנחנו מרגישים שמשהו תקוע, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להירגע, ולבחון אפשרויות אחרות. עלינו לשמור על הכוח שלנו, על הרוגע והשלווה שלנו, ולהתבונן סביב במטרה לחפש יציאה חדשה, דרך חדשה לעשות את זה, שיטה חדשה. עדיף לחפש משהו שכן עובד מאשר להתנגח בהיסטריה במשהו שאינו עובד. וכדי להשלים את הסיפור הזה ולסיים אותו בסוף טוב, אני מדמיין עכשיו את הזבוב הזה נכנס לחדר רחצה בבית אחר ושוב ניתקע בחלון הזכוכית הקטן... אך הפעם, לאחר שהוא למד את מוסר ההשכל, הוא נח לרגע...נירגע... מחזיר לעצמו את הנשימה...מסתכל סביב ומתחיל לבחון אפשרויות אחרות שבעזרתן אפשר לצאת החוצה מהמצב הזה. לפתע הזבוב מבחין בדלת הפתוחה, והוא מבין שיש גם דלתות ולא רק חלונות שדרכם אפשר לצאת החוצה... הוא יוצא מהדלת אל החדר הסמוך, ורואה שוב חלונות גדולים סגורים, והוא שוב זוכר את השיעור...נירגע מחדש, מסתובב ומתבונן על האפשרויות... והוא רואה שוב דלת פתוחה...הוא עף דרכה ומגיע לסלון הגדול...ושם הוא מבחין בדלת גדולה ופתוחה שאפשר לראות דרכה את הכחול של השמיים, את הירוק של העצים...אפשר להרגיש את האוויר הרענן שנכנס דרכה... והוא מגביר מהירות ועף לו החוצה ולמעלה אל החופש...אל האופק הפתוח לרווחה. סוף הסיפור. ובכל פעם שאתם מרגישים תקועים במשהו בחייכם...היזכרו בסיפור על הזבוב...זה ישחרר אתכם החוצה. אלכס זיו

במאמר זה אסביר למה זה חכם לחלום בגדול. אנחנו נדבר על הקשר בין דימוי עצמי ויצירת מציאות. אני אשתף אתכם את האלגוריתם שהיקום שואב ממנו נתונים כדי לייצר את המציאות שלנו. ואני אסביר איך אפשר להתפשר באופן חיובי, כך שנקבל אפילו יותר ממה שאנחנו רוצים. מוכנים? בואו נתחיל... האם החלום שלכם מספיק גדול? האם החלום שלכם מספיק משוגע?